שמואל לטקו על ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כמסגרת ייחודית - בעיקר בוועדות המשנה - של ממלכתיות דלת פוליטיקה

https://forms.gle/UWNt3qs56eooP3wr7

אם שמואל לטקו יתפנה מעיסוקיו כדי לכתוב זכרונות, ואם ירשה לעצמו למהול בסיפורים עסיסיים את חוויותיו עם גדולי - כלומר לרוב קטני - הדור, צפוי לקוראים ספר שיתבל את האירועים החשובים של תחילת המאה ה-21 (וקצת לפניה) בפכים אישיים המאירים את הדמויות כהווייתם, ולא כפי שברצונם להצטייר.

זה לא יקרה בעת הקרובה. הרגל של עשרות שנים, בקצונת אמ״ן ובסגל הכנסת, עדיין גוזר על לטקו איפוק. לפרסום, הוא מעדיף להתמקד בתהליכים ובתובנות.

לטקו פרש מאמ״ן כאלוף-משנה, לאחר תפקידי שדה, מחקר ומבצעים מיוחדים. בין השאר היה קמ״ן חטיבה, אוגדה (98) ופיקוד העורף. בהמריאו מצה״ל נחת בכנסת, בוועדת החוץ והבטחון, תחילה כיועץ מקצועי ובהמשך, לתריסר שנים גדושות פעילות, כמנהל הוועדה.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר לטקו על התוכן והסגנון בדיוני הוועדה, על מידת חשיפתם של חבריה לחומר כמוס ועל הפרוטוקולים האוצרים את דברי ימי הסודות וממתינים לוועדות חקירה שינעצו בהם את שיניהן. כך, לאחרונה, ועדת גרוניס לרכש כלי-השיט, ובבוא היום - גם הוועדה הממלכתית לחקירת אסון ה-7 באוקטובר, מה שקדם לו ומה שאירע בעקבותיו.

הוא משבח את רצינותה של העבודה בוועדות-המשנה, כגון זו העוסקת במודיעין - כולל המוסד והשב״כ - ושבויים-ונעדרים. נציגי הסיעות הערביות יכולים, אם ירצו, להשתתף במליאת הוועדה, אך ייחסמו על מפתן ועדות-המשנה. לטקו, שותף סוד מועדף, על כל ההרשאות והמגבלות הכרוכות במעמד זה, מתפלא - כמעט מתפלץ - איך הדמוקרטיה הישראלית בחוכמתה העילאית פוטרת את הדרג הנבחר מכל תחקיר בטחוני, שלא לדבר על פוליגרף.


אולפן: קמילה פאס פבסנר, אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב