אודי שני: ״ברק לא רצה בגנץ כרמטכ״ל כי העריך שלא יהיה התקפי כמו גלנט מול איראן״

האלוף במילואים אודי שני שמח בעליל בחלקו. שני, בוגר הפנימיה הצבאית ליד הריאלי בחיפה, התגייס לשריון כדי להגיע לקצונה במהירות מירבית. 30 שנה אחר כך השתחרר כשבגליון השירות שלו פיקוד   בכל שש הרמות, ממחלקה ועד גיס, כשבתווך גם קישור לצבא האמריקאי ותפקיד קצין אג״ם פיקוד המרכז בעת ההיערכות המחודשת של צה״ל בתהליך אוסלו.

בשיחה ראשונה משתיים עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר שני גם על דו״ח הוועדה שבראשותו, בסוגיית הריסת בתי משפחות מחבלים. ועדת שני לא מצאה שההריסה מועילה. הוא מדגיש שמסקנה זו היתה מעשית ותכליתית ולא נבעה מהשקפת עולם מסויימת. הריסת בית בשטחים, אומר שני, תורמת לבניית הבית הלאומי, הפלסטיני, בתחושות האיבה והנקם שהיא מעוררת. 

כמנכ״ל משרד הבטחון בתקופת השר אהוד ברק - תפקיד חשוב הרבה יותר מהגלוי לעין הציבור, וציר פעולת המערכת כולה מול סגן הרמטכ״ל ומשרד האוצר - ניסה שני להרגיע את המתיחות ביחסי ברק עם הרמטכ״ל גבי אשכנזי.במעטפת היו הבדלי אישיות; בליבה, התרשם שני, היתה המחלוקת על יוזמת ברק (ונתניהו) לתקוף את איראן. חששו של ברק שכמו אשכנזי גם גנץ לא יהיה להוט ללחוץ על ההדק עמד ביסוד העדפתו ליואב גלנט.

שני מתגעגע לצבא ממושמע וממושטר יותר. צה״ל של המאה ה-21 ״רך מדי״ כלפי המשרתים בו, סלחני, מוותר על אכיפה. באייל זמיר, שהיה פקוד שלו, הוא מנסה לתמוך, אך שממת המטכ״ל מחייבת לדעתו להחזיר לשירות פעיל אלופים ותיקים, כגון סמי תורג׳מן.

אולפן: ג׳רמי פורטנוי
עריכה: יעל בדרשי