אביגדור פלדמן: אילו לקוח הפקיד אצלי סוד שבכוחו להפיל את הממשלה הייתי מתעלם מהחסיון ומפר אותו

שני אלופי-משנה ברבנות הצבאית התמודדו בסוף המאה הקודמת על תפקיד הרבצ״ר. שניהם הפסידו: הוקפץ מעליהם סא״ל לתא״ל. אחד מהשניים מצא פיצוי מקורי: ״התמניתי לרב הראשי של ׳פיצה האט׳,״ ניחם את המאוכזבים.

עו״ד אביגדור פלדמן, שסירב לפני שנים למועמדות לבית המשפט העליון, צבר כאן בסדרה השואפת לאין-סוף ותק המזכה אותו, אם יחטא בשגעון קטנות, בכהונת היועץ המשפטי ל״אפרכסת״. בביקור עונתי נוסף הוא ממחיז לאמיר אורן את הזירה המשפטית-פוליטית ומתקשה למצוא בה מועמדים לשבחים. הוא אינו מתפעל מעורכי-הדין המופיעים בעתירות לעליון וגם לא מהשופטים.

כך גם במשפט נתניהו, שם מתממשת תחזיתו של פלדמן בדבר הנזק שהנאשם מסב להגנתו בכל עת ששפתיו נפתחות ומגיחות מהן מלים. הערכתו של פלדמן מאוזנת: לדעתו, מצד אחד נתניהו אינו עד טוב, ומצד שני אינו שקרן טוב.

תמרון שנועד לאתגר את פלדמן להססנות צדקנית בסוגיית החסיון שבין פרקליט ללקוחו, אם הפרתו וחשיפת סוד העשוי להפיל את ממשלת נתניהו מתנגשות בחובה המקצועית של שמירת הסוד, מתרסק אל תשובתו הנחרצת: כן, בנסיבות הגורליות והנדירות של סכנה לקיום מדינת ישראל וכשנתניהו ותומכיו מתנכרים לחוק, יילך החסיון לעזאזל.

צפירת ארגעה: היה וייפול נתניהו, בעזרת פלדמן או בלעדיה, תיפול איתו לדעת פלדמן גם ההפיכה המשטרית - זאת הפיכה הפיכה.

על סוד אחד שומר פלדמן בקנאות עד לפרסום ספרו הבא: זהות הרוצח בתעלומה הבלשית שחיבר. הקוראים, הוא מגלה, יגיעו לפתרון לפני הבלש. זה אולי לא הוגן, אבל אצל פלדמן אין מיתאם הכרחי בין סופר לסוף-פר.

אולפן: אמנון האס
עריכה: יעל בדרשי