מני נפתלי: אם הייתי שותק, הייתי ראש המל״ל

האדם החזק ביותר בישראל הוא ראש הממשלה. מכאן שהאדם החלש ביותר בישראל הוא מי שיוצא נגד ראש הממשלה והמנגנון האדיר - פקידים, שוטרים, פרקליטים ואף שופטים שואפי קידום התלוי בפוליטיקאים - העומד לרשותו.

מני נפתלי היה בן פחות מ-35 כשיצא לשבור את המשוואה, ובעיקשותו כי רבה הצליח. זאת היתה התוצאה, לא הכוונה. הוא רק דרש את זכויותיו, את שהובטח לו. כשהמערכת ניסתה למחוץ אותה, סירב להיכנע. הוא אילץ את מבקר המדינה ואת להב 433 להתייחס ברצינות לתלונותיו. ללא חשק, לאחר עיכובים ומיסמוסים, נפתחו בדיקות, חקירות, תיקים. הודות לשופטת בית-הדין לעבודה דיתה פרוז׳ינין ובאות כוחו, עורכות-הדין נאוה פינצ׳וק-אלכסנדר ונעמי לנדאו, ולמרות התגייסותה החנפנית של פרקליטות מחוז ירושלים, נוצחה משפחת נתניהו. כך נפרץ הסכר.

נפתלי אינו רך-מזג. הוא הראשון להודות שיש בו, או לפחות היה בו, תו-אופי של פרא-אדם. בלעדיו, בלי אותה תרכובת של  נחישות ופיקחות, היה נכנע או נקנה.

שנותיו כמאבטח אישים במשרד - ובמשפחת - ראש הממשלה וכאב-הבית בבלפור ציידו אותו בלקחים לחיים. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ הוא מתרגם את המוטו שלו, ״זהירות: לא פראייר״, למונחים מעשיים: יש לו עדיין במחסני-החירום תחמושת הגנתית, לשימוש אם יותקף. מסמכים, הקלטות? הוא מחייך ומשתתק.

—

ממליצים לכם להאזין לפודקסט ׳הסכת ושמע׳ של מכון שלום הרטמן בהגשת תהלה פרידמן https://spoti.fi/3Y0biG4