דיתה פרוז׳ינין על בחירה מאוחרת במשפטים, בית הדין לעבודה והתעמרות שרה נתניהו במני נפתלי

בשנותיה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים עסקה דיתה פרוז׳ינין במאות תיקים ומתוכם החשיבה במיוחד עשרות החלטות שכתבה, אך שמה ייקשר תמיד בתביעה אחת שנדונה ב-2015, הוכרעה לפני עשור, בפברואר 2016 ועשתה אותה לגיבורה הכמעט אלמונית של ההתמודדות עם חומת השתיקה סביב מעללי משפחת נתניהו.

השופטת פרוז׳ינין קראה, שמעה, ראתה ושקלה אז מסמכים ועדויות בפרשת תביעתו של אב הבית במעונות משפחת נתניהו בבלפור ובקיסריה, מני נפתלי, נגד משרד ראש הממשלה, שהפר התחייבות לקלוט אותו בקביעות בשירות המדינה. נפתלי התלונן גם על סביבת העבודה, בניצוחה של גבירת המשפחה, שרה נתניהו. הד לקובלנת נפתלי נשמע בתביעת עובד נוסף, גיא אליהו.

פרוז׳ינין התרשמה מאמינותו של נפתלי, מאכזבתו מהולכתו בכחש כדי שיואיל לעבוד בבתי נתניהו ומההעסקה הפוגענית בבלפור. היא לא השתכנעה מגירסתה הנגדית של שרה נתניהו. בין השאר, האמינה לאחת העובדות, אתי חיים, שסיפרה כיצד התפרצה עליה אשת ראש הממשלה. בנימין נתניהו, שהיה נוכח באירוע ושתק, לא התנדב לבוא לבית הדין כדי לתמוך בגירסת אשתו; סיבותיו עימו. לנפתלי נפסקו 170 אלף שקלים מאוצר המדינה - לא מארנקה של משפחת נתניהו - וגם אליהו פוצה בכ-100 אלף שקלים. 

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מתארת פרוז׳ינין את דרכה מנעורים בתל אביב ושירות צבאי בגלילות ללימודים בירושלים ובמצ׳סוטס. רק בסוף שנות ה-30 לחייה למדה משפטים ונמשכה לתחום דיני העבודה. בהמשך עברה מעריכת דין ומסיוע להפקת חומרי בית הדין לתפקיד רשמת ומשם לשופטת, לסגנית נשיאה ולנשיאת בית הדין בירושלים.

לצד השופט המקצועי בבתי הדין לעבודה יושבים נציגי עובדים ומעסיקים. פרוז׳ינין מתארת את היתרונות והחסרונות בשיטה זו, כמו גם בכללים המאפשרים לעובדים לייצג את עצמם בלי להסתייע בעורך-דין. היא מודה שנטתה לחמול על המקופחים, אך לדבריה לא היתה לכך השפעה על החלטותיה.

תיק מני נפתלי היה חלוצי בשתי סוגיות. בזכות החלטת פרוז׳ינין בעדו נפרץ סכר ההגנה המוחלטת - גם של פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי שהתערב בכל עניין הקשור בנתניהו - על משפחת השלטון. דו״ח מבקר המדינה על מעונות נתניהו וחקירת המשטרה שהולידה כתב אישום והרשעת שרה נתניהו, בהודאתה בהסדר, לא היו באים לעולם לולא גיבוי פרוז׳ינין להתעקשות נפתלי. פרוז׳ינין ונפתלי הם לפיכך מלוחמי החוד במאבק בעד עובדים מוחלשים ונגד הסיאוב, הרקב וההשתררות בצמרת המשטר.

הסוגיה השנייה שהובילה פרוז׳ינין היא החשבת העסקה פוגענית כהתעמרות בעובדים. בכך הקדימה גם את החקיקה המתמהמהת. ״עובדים חסרי אונים נאלצו לעבוד שעות רבות מאד כשהם חשופים לדרישות מוגזמות, להעלבות ולהתפרצויות זעם,״ כתבה על סבלם של נפתלי, חיים, אליהו ואחרים תחת שרה נתניהו, והוסיפה, ״יש להצטער על שבחרה להכפיש באופן חמור כל כך עובדים לשעבר ללא בסיס ראייתי מיזערי״.

אדם אחר, במקום דיתה פרוז׳ינין, היה מתפתה לזעוק, ״שקרנית ומעלילה״, אבל המקצוע, המעמד והאופי שיכתבו את המסקנה העממית לקביעה המאופקת ״הכפישה קשות, ללא בסיס ראייתי מיזערי״. בעינה נותרה התעלומה, איך החכם באדם, בעלה של המכפישה התובענית והמתפרצת הזועמת, לא ראה, לא שמע, לא ידע.

אולפן: אמנון האס
עריכה: יעל בדרשי