חושבים טוב 172 - ילד שמן, ילד רזה: הורים, ילדים, אכילה ושמנופוביה עם איילת קלטר

״גנבתי ממתקים בלילה מהארון, כשאמא שלי לא ראתה״
״אם תמשיכי ככה תהיי שמנה ויצחקו עליך. עליי עשו חרם ואני לא אתן לזה לקרות לך״

״רק ממתק אחד ביום!״

הורים, ילדים, ואוכל. זה מורכב. כשאנחנו מביטים במרשמלו ורואים - ״התמכרות לסמים״, ומביטים בסלט ורואים - ״פרופסורה״, הכל נהיה טעון.

עוד כף של פסטה שנדחפת במהירות אל הפה תוקפת אותנו עם השיר הקליט ״רועי השמן, בבטן יש לו בן״, וכוס הפטל הנוספת הזאת תשאיר את הבת שלנו ללא זוגיות.

זה טעון.

אנחנו כל כך אוהבים את הילדים שלנו. ההורים שלנו כל כך אוהבים אותנו. אבל אנחנו חיים בחברה שמנופובית. חברה שבה להיות שמן זה לא טוב. אז אנחנו רוצים שהם יאכלו בריא, שיקשיבו להנחיות שלנו, שישבעו, אבל לא יאכלו יותר מדי. אנחנו מנסים לשלוט במה שהם אוכלים, אבל בסוף מוצאים את עצמנו מתוסכלים ומיואשים. וגם, איכשהו, רק גורמים להם לאכול יותר.

בפרק הזה, איילת קלטר, מטפלת בהתנהגויות אכילה ומנהלת מרכז “שפת האכילה”, מציעה גישה אחרת ; במקום להתמקד רק במה ובכמה הילדים אוכלים, בואו נתבונן בילדים עצמם. ברגשות, בתחושות ובצרכים שלהם.

כיצד ההתעסקות הבלתי פוסקת באוכל, במשקל ובבריאות גורמת לילדים להרגיש מנוכרים מהגוף שלהם ולאבד את האינטואיציה הבריאה שאיתה נולדו? מה יקרה אם נפסיק להסתכל להם בצלחת ונתחיל להסתכל להם בעיניים?

התבוננו באומץ על תפיסות שמוטמעות בנו חזק. איך לגדל ילדים עם דימוי גוף חיובי? איך ללמוד להקשיב לגוף, ואפילו, חס וחלילה, אפילו ליהנות מאוכל? (במקום להתמלא באשמה על כל ביס גלידה?)

הפרק הזה מתאים להורים, אבל גם לכל מי שהיה פעם ילד והקול של ההורים עדיין מופיע לו בצלחת.

תצפו בוידאו, תקשיבו לאודיו, איך שטעים לכם.

*****

איילת קלטר היא מטפלת בהתנהגויות אכילה ומנהלת מרכז “שפת האכילה”. עד היום פרסמה ארבעה ספרים, החדש מביניהם: ״לאכול, לגדול, לאהוב״. איילת מנהלת את תוכנית הלימודים הדו-שנתית “טיפול בהתנהגויות אכילה” לאנשי מקצוע במרכז שילוב, בשיתוף היחידה ללימודי המשך באוניברסיטת חיפה.

*************

עורך: נאור מנינגר

*************

*************

האירועים הקרובים:

16.6 | לנצח את הדחיינות | הרצאת אונליין

22.7 | זאפה תל אביב | לא רציונלי ולא מקדם

*************